כשאין לך ביתלחזור אליו. זה כישלון. והיום בית נמצא מעבר להישג ידו של אדם רגיל. אני כישלון. מה נעשה. סוחב רגליים בשכירות. [מה עוד אני יכול לעשות? למי יש לקנות בית? שכירות? שכירות זה לא חיים. מה אם מחר הבן אדם לא מסוגל להביא את החודשית ועף לרחוב? או חולה? כבר הייתי בסרט הזה. עבדתי ימים ולילות להביא משכורת. בעצם 8 שעות ביום [חחח יש אחד אומר "אני עובד כל יום 25 שעות" שואלים אותו "אבל יש רק 24 שעות?" "אני קם שעה אחת קודם" מסביר החכמולוג] ושכרתי חדר. וכבר קניתי מקרר. ומאוורר ותנור. ואז בא החורף ואני פשוט נחלתי. את המעסיק /והמשכיר לא עניין. עפתי לרחוב....כל החפצים שכבר רכשתי גם אבדו משמעות...לעולם המרושע ואכזר הזה להביא ילדים? לא. מאז אני צל. לא אדם אלא צל.