ואולם סיר ליאופולד סברו חמור היה על אף מילותיו כי המו מעיו לשמע זעקותיהן החודרות ומחרידות-הלבב של נשים בלידתן. ותעל בזכרונו גבירתו הטובה מארמון, שבן זכר יחיד ילדה לו וימות זה הבן ביומו האחד-עשר ולא עלה ביד איש מיודעי-הדבר להושיעו מגורל מר וקודר. והיא לא ידעה נפשה מצער ותאבל פלאים מעוצם מכתה ולקבורתו סרוג סרגה אפוד נאה מצמרו של טלה. עטרת העדר היה זה השה, פן תבוא עליו כלה והצינה תרחיף עצמותיו [יען כי עיצומו של חורף אז שרר] וכעת סיר ליאופולד שזכה לא זכה לבן יוצא חלציו שיהיה לו יורש, דומם הביט בבן רעו. מחריש ביגון על אושרו שחלף-הלך לו, וידאב בו לבו על שלא נפל בחלקו בן אציל-לבב אשר כזה [כי העידו בו הכל שחקנו הטבע ביקר מעלות] ובזו המידה עצמה נדכא עד מאוד על סטיבן הצעיר כי עם ריקים ופוחזים יתהלל ואת ממונו על זונות שיחת.
[שורי שמש, יוליסס, ג׳ימס ג׳ויס, מאנגלית יעל רנן]
קבוצת קריאה ב״יוליסס״ מאת ג׳ימס ג׳ויס, סדרת מפגשים שבועיים לקריאה והכרת הרומן הגדול של המאה העשרים, בהנחיית ניצן ויסמן, קריאה אמנותית - יהונדב פרלמן, בשיתוף מרכז חדרים חיפה.
עיצוב פתיח - יוסי וקסמן, מוסיקה מקורית - אהוד נתן וקטיפה שחורה. בצוע קליפ - רוני כצנלסון.
המפגשים מתקיימים בימי חמישי [בזום] בין השעות 19.30 - 18.00.