ר' מקס כיוונתי לדעת גדולים. רש"י על פרשת אמור אומר רעיון דומה לשלך. ויקרא כא, יז ישר כח

תודה על השיתוף, בדיוק המחשבה שעברה אצלי כשמברכים את הלחם, שסביר להניח שהיו מברכים את הבשר בעבר ובמהפכה החקלאית זה נהיה מוציא הלחם כמו שמכירים היום..

לא ציפיתי לראות פה אזכור לאל-איתיחאד, החבר מקס :)

ממש מעניין! המזון של תרבות מסויימת ממש יכול להשפיע על התרבות, ועל השפה שלה. ידוע לי שבשפה הויאטנמית הביטוי "האם אכלת אורז היום?" הוא במשמעות "מה שלומך/איך אתה מרגיש?" שכן, אורז הוא מאכל בסיסי כל כך בתרבות הזו, שאם עבר יום ולא אכלת אורז, סימן שאתה לא מרגיש טוב או שקרה משהוא רע.

מה שאני אוהב אצל הערבים (ומודה שלצערי אני מתקשה לאהוב אותם לאחרונה), זה שהם שימרו בשפת היומיום מורפולוגיה שהתנוונה בעברית העכשוית. דוגמאות: יש את תחום ה"מִספַּר" שאנחנו קוראים לו יחיד ורבים. בעברית ובערבית הרי יש גם את המספר הזוגי. אלא מאי, בעברית רק תשמע חלקי גוף ויחידות זמן מוטות לפי זוגי, כגון ידיים ושנתיים. יש דוגמאות בודדות לשמות עצם שהם ממקור זוגי (מספריים, אפניים ומשקפיים) אבל זהו. אצל הערבים לא צריך את ההמצאה "שנֵקֶל" כי הם פשוט אומרים שקליים (שִקְלֶין יעני). אז אני עושה דוקא לפעמים ואומר שאני לוקח את הכַּלבַּיִים לטיול (כי את השלישי אשאיר בחצר) או אוכל שיפּוּדַיִים בפיתה. ככה אני. עוד אני אוהב את זה שהם מרבים להשתמש בהטיות שייכות שאצלנו נשמעות ארכאיות, כגון אביךָ או עבודתך.

@EylonU

2 ай бұрын

הערבים גם שימרו בשפה הכתובה את המצלול השמי העתיק עם תנועות ארוכות וקצרות של A I U בלבד. העברית הקדומה, שנקראת גם כנענית, דוברה באזור הלבאנט שהיה עוד בתחילת התפתחות השפות השמיות אזור מלא תנועה שספג השפעות רבות ממקורות מגוונים - ממרכז אסיה והודו, מאפריקה ובעיקר ממצרים, ומאוחר יותר מאירופה. זאת, בניגוד לשפות הערביות שדוברו בתחילתן בפי תושבי האזורים המדבריים שחיו בבידוד יחסי. העברים/כנענים עשו תמיד שימוש יצירתי מאד במורפולוגיה השמית הנהדרת, ושילבו לתוך השפה באופן טבעי שורשים משפות אחרות. גם כיום אנחנו מעברתים כל מילה שבא לנו - מרנדרים, מסתלבטים ומגזגזים. העברית היא שפה גמישה במקורה ובנשמתה, שמעודדת ואף מחייבת את הדובר בה ביצירתיות. זאת, בניגוד לשפות האינדו-אירופאיות שמחייבות אוצר מילים עצום לשם ניהול שיח מורכב, ובניגוד אף לערבית שבשל נוקשותה לקתה בדיגלוסיה שהעברית נמנעה ממנה עד כה.

@s.k7850

2 ай бұрын

מה שכתבת שהם שימרו בשפת היומיום את צורת הזוגי אינו נכון. בערבית המדוברת (בכל הניבים או לפחות ברובם) אין צורת זוגי. פעם כשלמדתי ערבית ספרותית פגשתי ערבי והיו ברכבו שני כסְאות, ואמרתי לו "כרסיאן", והוא צחק. בדיוק כשם שישראלי היה צוחק אם היה שומע "כסאיים".

@kakungulu

2 ай бұрын

@@s.k7850 באמת? חבל. שמעתי משהו מערבי וכנראה התלהבתי יותר מדי. תודה על התיקון.

מהמם

4:35 מעניין מה שאמרת על הפרסית והניב האפגאני. וייתכן שמדובר באותה מילה, שהרי המילה שאמרת (אם שמעתי טוב) מזכירה את המילה הארמית "נהמא", שנגזרה מ"לחם" (ל הפך לנ׳, ח הפכה לה׳). כידוע בין השפה הפרסית לשפה הארמית היו השפעות הדדיות.

אתה מאד חכם,,,55555,,,יש הרבה מדבריך , אני תמניה ,והשפה התימנית קרובה מאד לתורה ,ודוברי ערבית דומה מאד לשפה התימנית של תימן דומה מאד אפילו ,

יש לציין שיש כמה קבוצות של שפות שמיות: המזרחית, הצפון מערבית והדרום מערבית. ניב מזרחי: אכדית. ניבים צפון מערבים: עברית, ארמית, מואבית, שומרית, כנענית. ניבים דרום מערבים: ערבית, אמהרית. (כמובן, אלה רק דוגמות, יש ניבים נוספים).

במילה כלב גם העברית שמרה על הדגש בנטיות מסוימות כמו כלבּי (הכלב שלי) וכדו'

מה שאמרת שהערבית הספרותית קרובה יותר לשפה השמית הקדומה, זה נכון מצד תורת ההגה (פונטיקה) והצורות (מורפולוגיה), אבל בתחום התחביר (סינטקס) התרחקה הערבית יותר מהעברית.

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

תודה! שמעתי גם אשר באוצר המלים עברית שמרנית יותר. זה נכון? ותוכל בבקשה לתת דוגמה בנושא של התחביר?

@s.k7850

2 ай бұрын

אודות אוצר המילים, יש לציין שלערבית אוצר מילים רחב יותר, ולא מפני שהעברית שפה דלה אלא מפני שכאשר פסקה העברית מלהיות שפה מדוברת נשכחו המילים שלא באו בכתובים. עם זאת, כל שפה שואלת מילים משפות אחרות, וגם בעברית נכנסו מילים אכדיות (לדוגמה היכל) מצריות (לדוגמה צפרדע) ועוד. על המצב בערבית הקלסית איני יודע. דוגמה בנושא של תחביר. בערבית, משתמשים בכינוי הזיקה "אלדי" שתרגומו העברי "אשר" אך ורק כשהזוקק מיודע. בשאר השפות השמיות אין תלות כזו. דוגמאות מהמקרא הפוכות מהכלל הערבי: איש אשר רוח בו, הדרך ילכו בה. ודוגמאות אחרות שמתאימות (במקרה) לכלל הערבי: והאיש אשר אתה נושה בו. ארץ אוכלת יושביה. ובכלל, מילת הזיקה הערבית "אלדי" מאוחרת והיא בעצמה הרכב של כמה יסודות. (אבל יש לה מקביל במקרא: הלזה). גם מיקום כינוי הרמז הערבי שהשפיע על העברית של ימי הביניים ("בזה הזמן" במקום "בזמן הזה" "זה הספר" במקום "הספר הזה") הוא חידוש.

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

@@s.k7850 אתה יכול לתת דוגמה של שפה דלה?

@s.k7850

2 ай бұрын

@@user-lk4ol3wq7p לדוגמה, שפת הפיראה (Pirahã). בה אין מספרים, אין צבעים, ואידך זיל גמור.

ממליץ לך לקרוא את הספר "תורת ההגה והצורות של לשון המקרא" של הפרופסור יהושע בלאו ז״ל. בטוח שתמצא בו עניין רב.

אני חושב שהשורש לחם אומר לחתוך. ולכן המילה מלחמה, לחם ובשר קשורות

מעניין מאוד. אז כשאמר ישוע היין הוא דמי והלחם הוא בשרי - אולי הכוונה לבשר ולא ללחם. מה משמעות המילה לחם בארמית?

@Night_A

2 ай бұрын

מחיפוש זריז ראיתי כי ישנן שני מילים שלרוב מתארות את ה"לחם" כמאפה, "לחמא" ו"נַהֲמָא", אולם במקרים מסויימים משתמשים גם במילה "פיתא" כמו בהקשר "פיתא דלחמא" שמשמעותו הוא "פת לחם" בעברית. אם אותו חיפוש לא הטעה, המילה הארמית עבור "בשר" היא "בִּישְֹרָא", מה שרומז שיתכן ובמקרה הזה השפה הארמית יותר קרובה לעברית מאשר למקור קדום יותר. בהקשר הנוצרי, לפי התאוריה של מקס אפשר לפרש בצורה שונה את החלק הבא מתפילת האדון: "הטריפנו לחם חוקנו.." או בתרגומו היותר מודרני "תן לנו ביום הזה את לחם חוקינו..", היכן ובארמית סורית הוא נראה כך "הַבּ־לַן לַחְמָא דְּסוּנְקָנַן יַוְמָנָא.. ". במקרה זה אולי כן ניתן לשער שהמילה "לחם" מתארת באופן כללי "אוכל" ולא מאכל מסויים.

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

יכול להיות 🙂 אבל במקרה של ישוע הוא היה עושה קידוש והמוציא על מצות (לחם במובן ה"חדש") כי זה היה ליל הסדר. בארמית היו ניבים רבים ותקופות שונות אבל לפי ההגדה "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" נראה שהמשמעות כמו בעברית

ר מקס שליטא לחם מלשון הלחמה וחיבור היינו בין המים לקמח או לחילופין בין הנפש לגוף עיין רדק בספר השורשים ובמלבים

למעשה הם גדלו יחד בארץ תימן,היהודים וערבים

אומר רבנו הרמבם ערבית( של ימי הבניים ) היא עברית שנשתבשה

יא מקס יא יקר - מאיפה הסברה/ הנחת יסוד / אמונה - שהערבית היא היא הקרובה יותר ל"בית אבא" וקדומה יותר? למה ומדוע? אותי לימדו שהעברית היא היא שממנה התפצלו להן כל השפות באותו אירוע של מגדל בבל... אז הוכחות אין לי כמובן - ואני מניח שגם לך לא - אבל לא בזה עסקינן - מהיכן אותה הסברה?

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

אמת תורתנו הקדושה. תורה איננה ספר מדע ואפילו לא היסטוריה. מי שחושב שאדם וחוה היו האנשים הראשונים ושנחש דיבר איתם, הוא פתי. ומי שלא מאמין הוא אפיקורוס🙂 מהות הסיפור של אדם וחווה היא אמת. אמת אנושית ופסיכולוגית. הסיפור מלמד אותנו איך לחיות. סיפור מגדל בבל הוא דבר נפלא, מלמד אותנו חוכמה. אבל עובדתית השפה הערבית היא יותר ארכאית ויש לי הוכחות. זה דבר ידוע ומפורסם, כמו "פריס היא בירת צרפת". זה לא אומר שערבית היא יותר "זקנה". שתי השפות התפצלו מאותו מקור ואין אחת יותר ישנה ואחת יותר חדשה.

@EylonU

2 ай бұрын

​​​@@user-lk4ol3wq7p מיתוס גן העדן על גלגוליו הרבים, שהיפה שבהם בעיניי הוא התנ"כי, מתאר גם אמת היסטורית בצירוף הערות וניתוח של ההיסטוריונים השונים שסיפרו אותו. הוא מתאר הן את הסיבות למעבר של האנשים מחיי נדודים ותנועה מתמדת לחיי קבע ולביות של החי והצומח, והן את התוצאות - קללת עבודת הפרך, קיצור תוחלת החיים והתדרדרות הבריאות, ומאידך, הגברת הפיריון. ההתרחשות הזאת קרתה אלפי שנים לפני שהתחילו לכתוב אבל הידע אודותיה זרם במיתוסים שסופרו בדיוק באזור בו התרחש המעבר הזה לראשונה בחיי האנושות. זאת, בדומה למסקנת ההיסטוריונים בעת העתיקה שמקור שפותיהם השונות הוא בשפה אחת (מיתוס מגדל בבל). למסקנה הזו הגיעו גם חוקרים מודרניים בזמננו.

@oriurian

2 ай бұрын

הכל נכון - ועדיין לא ענית... מאיפה ולמה הסברה שערבית קדמה לעברית ולא ההפך? ואפילו תקרא לי טרחן - אותי זה מעניין מאוד...

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

@@oriurian לא אמרתי שערבית קדמה לעברית או להפך. מי יאמר דבר כזה אין לו מושג במה זה שפה. אמרתי לערבית תכונות יותר ארכאיות. המבנה הפונטי והדיקדוקי של ערבית ארכאי יותר. זה כמו אם אתה ואני יצאנו מאופקים ונסענו צפונה. אני עצרתי בבאר שבע ונשארתי שם. ואתה המשכת עד כפר סבא. מי מאיתנו יותר "קדום"? זאת שאלה חסרת משמעות. אני בבאר שבע יותר קרוב לבית ואתה בכפר סבא רחוק יותר.

ההצעה שלך, מקס, יפה וסבירה. שתי הערות: המילה לחמום היא לא השורש הקדום אלא השורש לחמ בתוספת ומ שהיא היידוע באכדית. האכדים השתמשו בסופית לשם יידוע ולא בתחילית כמו בעברית (הא הידיעה) או בערבית ال. כלומר, משמעות המילה לחמום באכדית היא "הלחם". ההערה השנייה: המקור הקדום של מילים שמיות נובע לדעתי (ולדעת בלשנים) משורשים בעלי הברה אחת, או שני עיצורים. במקרה דנן, מקור המילה הקדום הוא לדעתי בשורש חמ. הל' התווספה מאוחר יותר. כלומר, לחם הוא אוכל שצריך לחמם כדי לאכול. תודה על התובנות הנחמדות שאתה חולק.

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

ראשית, אני עושה סרטונים לציבור הרחב במטרת בידור. אני לא יכול להתחיל להסביר על יידוע ויחסות. שנית, ממש עשית בלגן. דיברתי על פרוטושמית, לא אכדית. אבל סבבה, בוא ניקח אכדית. לא היה בה יידוע פורמלי. הסיומת - אום שתי תפקידים לה: להצביע שזה לא מיודע וזאת גם סיומת של היחסה - נטמינטיב. ال וה' זה משהו אחר. בקשר לאטימולוגיה מהשורש חם - זה יכול להיות אבל זה ללכת רחוק מידי. כי כבר בפרוטו-אפרואזיאטית לחם היה "אוכל"

@EylonU

2 ай бұрын

ראשית, אתה אדם צנוע אבל אתה עושה בידור אינטליגנטי שמעורר, מה לעשות, דיונים אינטליגנטים בתגובות. זה לא כל כך נורא בעיניי. שנית: 'kzread.info/dash/bejne/k4mW1KODm5OWh5c.htmlsi=hZZzk5fk28ljFv2C ושלישית, השיחזור התיאורטי של משפחות שפות הוא די ספקולטיבי ולכן אני מקשיב ומעריך גם מחשבות ותובנות של חובבים כמונו וכמו ערן לוין ולא רק של בלשנים. אבל גם בלשנים עסקו בנושא המרתק הזה. הנה דוגמה: meyda.education.gov.il/files/AdultEducation/hed_haulpan/hed_14_90_zeev_bar_lev.pdf עמ' 133 ויש עוד בלשנים ידועים שתומכים בגישה הזו

מה שאמרת על ההגייה הקדומה של "כלב" שהיתה kalbu, אין זה מדוייק, אלא זה תלוי ביחסה. אם נושא: kalbu.אם מושא ישיר: kalba. בשאר התפקידים: kalbi. (ובערבית מוסיפים n (תנוין) בשם עצם שאינו מיודע). גם זה אינו הבדל בין עברית לערבית אלא בין העברית הקדומה לעברית שבימי חז״ל. יש ראיות חזקות שבתקופת התנ״ך היו עוד הוגים כך, ובשלב מסויים ביטלו את היחסות ואמרו kalb ושלב מאוחר יותר ביקעו את הצרור ואמרו kelev (אבל עם כינוי חבור נשמרה הצורה המקורית: כלבי, כלבך, כלבו). דוגמה אחת: בתנ״ך כתוב פעם אחת "ללת" במקום "ללדת". אם אמרו laledet אין אפשרות של נשילת האות ד׳. אלא אמרו lalidt או laladt ולכן נשלה האות ד׳.

@s.k7850

2 ай бұрын

ואם מגיב אחד ירצה להקשות שלא כך מנוקד אצלנו בתנ״ך, נענה לו שהניקוד נכתב בתקופה מאד מאוחרת (אחרי חתימת התלמוד), וגם הוא שנוי במחלוקת (הניקוד המקובל היום הוא השיטה הטבריינית, והיתה גם שיטה בבלית). ואף על פי שקריאת התנ״ך עברה במסורת מדור לדור, שינויים נוצרים עם הזמן. ההוכחה: היום, מאותו ניקוד טברייני נוצרו הגיות רבות (ספרדיות, אשכנזיות, תימניות). אם שינויים יכלו להיווצר גם אחרי שניתן הניקוד להיכתב, כל שכן בתקופה שעבר בעל פה! (אגב, זה המצב אצל השומרונים עד היום)

@s.k7850

2 ай бұрын

השווה גם את השם ירמיהו. בעברית: יִרְמְיה, באנגלית יֶרֶמַיה. כלומר בעברית "יִרְם" באנגלית "יֶרֶם".

הערבית הכתובה הופיעה במאה הראשונה לפני הספירה, 1000 שנה אחרי העברית המואבית והארמית ו 2000 אחרי האכדית. קשה לתמוך בהשערות שלך.

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

אם קיבלתי דרכון לפני שנתיים אז אני בן שנתיים? אני דיברתי לא על מתי הופיעו טקסטים כתובים ולא "מי קדם" למי. דיברתי על כך שהמבנה של השפה הערבית ארכאי יותר. אגב זאת לא השערה. "השערה" אמרתי על משמעות "לחם". היות ערבית ארכאית יותר היא עובדה ידועה

@user-sv9xu1yo1z

2 ай бұрын

מקס ,,,,אני גאה בך , ​@@user-lk4ol3wq7p

תבדוק שוב מה פירוש המילה לחם בתנ"ך, כנראה תופתע לגלות שהפירוש אינו רק bread. לעצם העניין, לא מובן על מה אתה מבסס את הטענה.

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

"את קרבני לחמי וגו'" . לא הבנתי איזו טענה? לא טענתי דבר בסרטון

השפה הארמית זו השפה הרשמית ממנה הגיעו מילים עבריות . התורה נכתבה בשפה הארמית .

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

לא 🙂

@dreamspheree

2 ай бұрын

​@@user-lk4ol3wq7pלא שהיא השורש של עברית או לא שהתורה נכתבה בארמית?

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

@@dreamspheree אני לא מבין , מחילה. מי שורש של מי?

@yafile1

2 ай бұрын

אכן השפות מקורן בשפה שמית הקדומה, צאצאיו של שם בנו של נוח, לעיניין הלחם כבשר והלחם כלחם, דווקא בשפה העברית התנכית לחם = לחם ובשר= בשר (כן, כילדה מאוד התבלבלתי כשבבית הורי דוברי הערבית לפני פסח היו אומרי נסרי אל לחם ת'עלוש וחשבתי מה זה הלחם הזה). ההשערה שלך מאוד מקובלת עלי שיתכן שבשפה השמית המקורית לחם = שם מייצג למזון, לא בדקתי וזה ראוי לבדיקה. ממש תודה על ההערה ועל ההארה.

@dreamspheree

2 ай бұрын

@@user-lk4ol3wq7p אני שואל האם התורה נכתבה בארמית או ארמית היא התפתחות של עברית

מקסי הצחקת אותי מאוד השפה העברית היא אחת השפות העתיקות ביותר בעולם לפני שהשפה הערבית בכלל הייתה קיימת ועובדה שהנוצרים מהעדה קופטית שגרים במצרים היא עתיקה מאוד לפני שהערבים המוסלמים כבשו את מצרים וצפון אפריקה השפה הערבית לא הייתה קיימת ואין הוכחה לכך הוכחה לשפה הערבית יה השפה העברית ולפני שהשפה הערבית הייתה קיימת השפה הארמנית והשפה הכורדית שהיא השפה יותר נכון לומר הארמית שעד היום במחוזות סוריה שמדברים אותה בכפרים מאוד קטנים וכן בכורדיסטן שהיהודים מדברים אבל אני לא יודע מאיפה מצאת לנכון לומר שהשפה הערבית היא מאוד קדומה תראי לי תראה לי הוכחות ולא לשלוף שיחה מהשרוול עדיף להמשיך לבשל ולבוא עם רצפטים יפים ומתוקים ועדינים וטעימים לשפות האלו תשאיר למישהו אחר דרך אגב בערבית שלנו שאנחנו מדברים במרוקו למשל אומרים עפיה בערבית המדוברת זה אש בערבית המרוקאית זה בריאות בערבית המרוקאית חובז זה לחם בשר זה בשר בעברית לחם זה לחם ובשר זה בש והעברית עד היום כתובה בכתב עתיק לא השתנתה רק צורת הכתב השתנתה

@user-lk4ol3wq7p

2 ай бұрын

facebook.com/share/v/nAM41fMmX4QtP9eo/