כמעט 60 שנה אחרי שהסורים חנכו את המפקדה ו־54 שנים אחרי שצה"ל כבש אותה חזרנו לסיפורים שמסתתרים בין החדרים, ניסינו לפענח את סוד הקסם שלה ובדקנו מה צופן לה העתיד
המפקדה הסורית ברמת הגולן, המבנה האפור, הענק והנטוש שנמצא מערבית לעיר קונייטרה סמוך לכביש 98, זוכה בשנים האחרונות לתחייה מחודשת. למעשה הוא נחשב היום לאטרקציה היסטורית ומוקד משיכה למאות אנשים מדי חודש - מטיילים מגיעים אליו כחלק משביל אלי כהן, צלמים הפכו אותו לאתר צילום להפקות מושקעות של צילומי דוגמנים ודוגמניות ועד חתנים וכלות, ציירי גרפיטי מצאו בקירותיו מקום לביטוי האמנות שלהם, בוגרי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים מביאים אליו את הנכדים וצה"ל מקיים בו מעת לעת אימונים, אירועים ומפגשים.
60 שנה אחרי שהסורים חנכו אותו ו-54 שנים אחרי שצה"ל כבש אותו במלחמת ששת הימים יצאנו לבדוק מה הפך את המפקדה הסורית לאתר עלייה לרגל כל כך פופולרי, מה יש במבנה שגורם למבקרים לחזור אליו שוב ושוב ומה צופן לו העתיד - האם הוא מיועד להריסה או לשימור.
אוצר מודיעיני
בתחילת שנות ה-60 בנו הסורים בסיוע הרוסים בניין גדול, מרשים ומפואר בפאתי העיר קונייטרה ששימש את מפקדת הצבא הסורי בחזית הגולן מול ישראל. המבנה כולל שתי קומות וקומת מרתף והוא מחולק לאגפים בהם נמצאים עשרות חדרים זהים בגודלם עם חלונות גדולים, אך יש גם חדרים גדולים שמזכירים חדרי ישיבות.
למבנה ניתן להיכנס משתי כניסות מרכזיות. הכניסה הראשונה והמרכזית היא מחזית המבנה. גרם מדרגות מוביל מרחבת החניה לאולם כניסה שממנו יוצא מסדרון אחד לאגף המזרחי ומסדרון שני לאגף המערבי. באולם הכניסה ישנן גם מדרגות לולייניות שמובילות לקומה השנייה (הגג מעליהן הרוס כתוצאה מהפגזה). הכניסה הנוספת היא מהצד המערבי של הבניין.
מתחם המפקדה כולל גם כאמור חניה גדולה בחזית, חניה מקורה לרכבים וחצר פנימית. "בשנות ה-60 סוריה הייתה האויב המרכזי של ישראל ואנחנו היינו היריב המר שלהם. לכן הם בנו מפקדה שתתכלל את כל מה שקשור לחזית הישראלית", סיפר ערן מאיר מאלוני הבשן, מנהל ארכיון הגולן, ארכיאולוג ומדריך טיולים, "זה לא מבנה צבאי קלאסי. רואים שהשקיעו בבניית המבנה. חלק ממנו אפילו מצופה באבן".
ביוני 1967 במהלך מלחמת ששת הימים כבש צה"ל את רמת הגולן לא לפני שהפגיז כמה פעמים את המפקדה. טנקים של חטיבה 8 היו הראשונים שהגיעו לבניין לאחר שהצבא הסורי נטש אותו כשהוא משאיר אחריו הכול. אחרי השריונרים, הגיעו באותו יום שבת ה-10 ביוני גם כוחות מחטיבת גולני, כשמג"ד 13 סא"ל פנחס נוי אלוש עלה על גג המבנה ותלה עליו את דגל ישראל.
חיימקה אבני (75) תושב היישוב גבעת אבני היה נהגו האישי של מח"ט גולני, יונה אפרת, במהלך מלחמת ששת הימים. אבני הוא מהראשונים שנכנסו למפקדה הסורית לאחר שהאזור נכבש על ידי צה"ל.
השביל מחבר אוסף של שמונה נקודות הסמוכות לכביש 98, הכביש המזרחי של הגולן, שאורכו 70 ק”מ. כל הנקודות קשורות בדרך זו או אחרת לפעילותו של אלי כהן בסוריה.
בכתבה זו הן מובאות מדרום לצפון. נקודת ההתחלה של השביל במגרש החניה של חמת גדר, נקודת הסיום היא ליד קיבוץ מרום גולן.
האמן שיצר את הפסלים הוא יובל לופן מקיבוץ גינוסר ופרויקט השביל היה פרי יוזמתו של מדריך הטיולים גיל ברנר.
בשנים 1962 עד 1965 פעל בדמשק אלי כהן בזהות בדויה. שמו היה “כאמל אמין ת’אבת”, והוא הציג את עצמו כאיש עסקים סורי שחזר משהות בארגנטינה למולדתו. בינואר 1965 הוא נתפס והוצא להורג בתליה ב-17 במאי 1965.
כמקובל בסוריה, הנידון למוות היה נתלה כשכתב האישום כתוב על בגדיו. מספרים שאלי כהן אמר בקול רם בערבית כשכל הקהל בכיכר שמע: “אני מבקש להוריד ממני את כתב האישום. אני לא מרגל אני שליחו של העם שלי, של עם ישראל”. הסורים נדהמו, ושלא כמנהגם, הורידו ממנו את כתב האישום, והוא נותר עם ג’לביה לבנה. רק לאחר מותו בתלייה, הניחו עליו שוב את כתב האישום.
במהלך עבודת הריגול העביר אלי כהן מידע רב אודות פעילות הצבא הסורי בגזרת רמת הגולן, תוואי ההטיה הסורי והקרבות על המים. אפשר לומר שההישגים הגדולים של מלחמת ששת הימים: שליטה אסטרטגית, שליטה במקורות המים ואזור גדול להתיישבות, נזקפים בחלקם, למידע שהעביר.