​--
אם נהניתם, פרגנו והורידו לעצמכם את האלבום המלא באופן חוקי.
רכישת אלבומים: teapacks.bandcamp.com
טיפקס בפייסבוק: / teapacks
אתר ולוח הופעות: www.teapacks.co.il
--​
קובי אוז: ""נשיקה לדוד" הוא האלבום המצליח ביותר של טיפקס. האלבום הזה נוצר בתקופה קשה מאוד בשבילי. טיפקס התקבלה בשטיחים אדומים ברדיו - האלבום האחרון היה הצלחה מטורפת והפסקול של "כלבים לא נובחים בירוק" הפך לפסקול הנמכר ביותר בישראל ואני נכנסתי לדיכאון קיומי עמוק. הרגשתי שאין "חיכוך" כאילו אין שום דבר אתגרי בלהוציא עוד אלבום... עד החיים שלך בלאפה כל אלבום היה חלוציות מוסיקלית ופתאום אתה במקום כזה שהכל קל לך, הכל מתקבל. השיר היחיד שממש נולד ממני היה שיר שכתבתי באמצע גריפה שקיבלתי אחרי רצח רבין, היה לי חום וכתבתי שיר שנקרא "סתם" - כתבתי ומיד הקלטתי את כל התפקידים והשירה באולפן הביתי שלי...כשהשמעתי ללהקה גל ניגן בס אמיתי במקום האלקטרוני שהיה שם ורמי החליף את הגיטרה המסומפלת בגיטרה שלו ו...זהו - מיקססנו והוצאנו... סירבתי לקשר את השיר הזה לרצח רבין - לא רציתי להתנהג כמו הזמרים התקשורתנים האלה שלא מהססים לתפוס טרמפ על אירוע לאומי, ניתקתי כל קשר בינו לבין רצח רבין, רק שנים רבות אח"כ אזרתי עוז ושרתי אותו בעצרת בכיכר. השיר יצא והושמע וכל הלהקה התחילו לדבר איתי על לעשות עוד אלבום - היו לי כל מיני שירים בראש אבל הייתי נטול מוטיבציה. ואז גל פרמן לקח על עצמו את הפקת האלבום כולו...הוא רצה לבנות דיסק שהמבנה שלו זהה ל"החיים שלך בלאפה" - בהתחלה שיר אתני אלגנטי כמו "אל תשכחי לזכור אותי" אח"כ שיר שלישי להיט ראפ מזרחי כמו "מה עשית"...וכו... לקחתי את כל בדלי השירים שהיו לי וניסיתי להרכיב משהו על פי ההנחיות של גל, רק כתרגיל ולאט לאט כתבתי ועשינו חזרות עד שנהיה לי חשק להתקדם עם זה. את "נשיקה לדוד" הקלטנו גם כן בקיבוץ העוגן אבל הפעם חזרנו בסטייל, הביאו לנו קרוואן עם מטבח וכל אחד הפליא לבשל את שקשוקתו לחבר'ה. כמעט כל סינגל שהוצאנו מ"נשיקה לדוד" עבד ברדיו. "איזה עולם", "עוד שבת" הפכו למוסיקת הנושא של סדרה קומית קטנה בשם "שמש" ו "למה הלכת ממנו" שהקלטנו עם זמרת אלמונית ושמה שרית חדד - בגיל 16 היא חיממה מופע שלנו בכינרת ואני ידעתי שאנחנו עוד נשיר ביחד המון. בשיר הזה אני מייצג את העיירה, ההורים , הדור שנשאר מאחור והיא שרה את כל התירוצים שלנו לעזוב את שדרות במקרה שלי ואת חדרה במקרה של שרית. יש שם גם שיר חשוב שנקרא "שיר על מצוקה חברתית" שעד היום מנגן בלבבות של כל אדם שמרגיש שהפער החברתי פעור לו בתוך הלב. כשהאלבום היה מוכן כבר הבנתי שיש לו אחושילינג הצדקה אמנותית - השירים דיברו, התרפקו וצבטו את המשפחתיות הישנה. כעטיפה בחרנו להשתמש בגרפיקות של שנות טובות ישנות ובתוך האלבום החלטנו לשים תמונות פספורט של כל הדודים של חברי הלהקה ארבעים ומשהו במספר...דודים מכל מיני עדות ועם כל מיני פרצופים. כשקיבלנו את הפלטינה על "נשיקה לדוד" הזמנו את כל הדודים שלנו לנמל ת"א וחגגנו איתם. זה היה אלטרנטיבי בטירוף. מול כל האמנים שהחביאו את ההורים והמוצא שלהם - כאילו שצמחו מהחולות של לונדון ולא מאורז עם שועית תיארתי את עצמי כך "סוג של טפיל אולי, כנימת עלים, סוג של תולעת משי אבל נראה כמו ההורים שלי שאוהבים אותי ועושים לי יומולדת כל שנה...איזה עולם..."
אני מאוד גאה באלבום הזה ואוהב אותו אבל הוא היה האלבום שהכי היה לי קשה ליצור."
​ניהול עסקי: עננה בע"מ יניב דוידסון
מנהל אמנתי - עננה: גבי ביטון
להזמנת הופעות כספית: 03-6886881
נוכחות אינטרנטית: עירן רסלר confia.co.il​