חודש אחרי הפתיחה לקהל והרי החדשות '' כריש נצפה שוחה על הגב אחרי שלעס קנביס ''

@zviv1897

2 жыл бұрын

אני מת

@dvoraazimov6184

2 жыл бұрын

חחחח😂😂

@user-ny5oj5mn6t

Жыл бұрын

כה הוא קיבל מעצר עד תום הליכים על ליקוק לציבור

למה כריש צריך להיות בבריכה סגורה ולא במקום הטבעי שלו

@user-hs1cg9tz2l

2 жыл бұрын

אתה יכול להגיד את זה על כל גן חיות .

@sokilori2135

2 жыл бұрын

@@user-hs1cg9tz2l נו ומי אמר שגן חיות זה דבר שצריך להיות הרי כל זה רק תעשייה של כסף

@user-vg2fe2wj8i

2 жыл бұрын

לא ניראה לי שאני הולכת לרחם על כריש

@sokilori2135

2 жыл бұрын

@@user-vg2fe2wj8i אף אחד לא ביקש שתרחמי על הכריש אני לא אומר עכשיו לרחם על הכריש מה שקורה בטבע זה בטבע אבל כריש לא אמור להיות סגור הוא אמור להיות בטבע שלו ולא להיות בבריכה סגורה בשביל שתוכלי לשחות אתו

@danidani6975

2 жыл бұрын

עם מה שהאנשים עושים עכשיו עדיף שהם יהיו פה מאשר שיצודו אותם

כי זה כל האדם... רק כאן אפשר להשיג את אלוקים... ולדבר איתו... זכרו רק זה נשאר

כתבה קצת משעממת, כבר חשבתי צלילה בכלוב בלב ים כמו בתמונה..זאת נראית לי החוויה המרתקת והמפחידה ביותר.לצלול לראות את העמלץ הלבן כי זה כריש מאוד גדול,סקרן ובעל אינסטינקטים מטורפים.

מ-2002 כבר עשרים שנה איזה ביזיון

המחירים שונים הכל יקר בארץ

איזה כיףף מחכה כבר שיפתח

ישראלים יבריחו את הכריש באמצעות עסקים איתו$$$ #❤ישראל

איזה חמודים כרישים משום מה אני ממש רוצה לשחות עם אחד.

Fantasztikus èlövilág Imádom

@truthseekers864

2 жыл бұрын

eilat nagyon szep

@Gershon596

Жыл бұрын

Cső ha magyar vagy miért vagy itt?

@lajosneszabo

Жыл бұрын

@@Gershon596 Mert nagyon tetszett a videó Szèp napot kívánok nektek

מרתק ✌🏼. תנו לחיות לחיות ?

@user-kz6lw2xh3c

2 жыл бұрын

אתה צודק תנו לחיות לחיות

@Linoynooy

Жыл бұрын

הכרישים מסוכנים בים עדיף שלא יהיו בחופים

פחד מוות למי יש אומץ שאולי יחטוף קריזה וייתן איזה ביס

@user-ny5oj5mn6t

2 жыл бұрын

זה לא ערס שלוחי זה דג ואם הוא תוקף יש סיבה .

@Linoynooy

Жыл бұрын

@@user-ny5oj5mn6t ממש לא כרישים תוקפים את כולם הם אוכלים בלי לחשוב פעמיים

2:50 וגם מחזיק בחיות אחרות בשבי למטרות שעשוע ומניעי בצע כסף נכון??

@Aviranaivas

2 жыл бұрын

ההבדל הוא שבאקווריום הזה הם חיים בתנאים מעולים. לעומת פרות, תרנגולות, דגים שמיועדים לאכילה וכו' שחיים בתת תנאים, בפיטום ורצח אכזרי לטובת אוכל. אז אמנם זה שעשוע ואטרקציה לקהל אבל הדגים שם לא סובלים ויתרה מכך , דואגים להם מכל בחינה אפשרית. נכון צמצמו להם את המרחב לנוע בים והם כלואים בבריכה אבל במקביל יש להם שם אחלה מרווח ומקום.

@user-wj9yl8lm8q

2 жыл бұрын

@@Aviranaivas מסכים איתך שחיות בתעשיית האוכל לא שפר גורלם כגורלן של חיות אקזוטיות. אז מה??

יפה מאוד לראות את זה

סטפני אתם צריכים לערוך משפט צדק חוזר אחרי 20 שנה

תמונת הכריש שקופץ מהמים לנגוס פייק

קונספט חדש... מה זה אומר שהם קלטו שאם הם ייגבו בכניסה 500 שקל במקום 200 אז הם ירוויחו יותר??!!!

2:39 סכנת הכחדה.. הכתבת אומרת החדה.

הכל בישראל זה מיני, גם הכרישים פה דקיקים וקטנים...

@user-hs1cg9tz2l

2 жыл бұрын

אהח מצד שני יש לנו הכןל במרחק קצר

@yarik14

2 жыл бұрын

וואלה אני שמח שאין לנו פה עמלצים בחופים כי באוסטרליה שמוקפת כולה בים, 90% מהשטח מסוכן לרחצה ומתים שם מאות אנשים בכל שנה מתמנונים, דגים ארסיים ועוד שיט.

@user-hs1cg9tz2l

2 жыл бұрын

@@yarik14 א יש לך את העמלץ הכחול . ועמלץ חבן כן קיים בים התיכון אבל מעדיף שטחים רחבים ופחות את האמבטיה שנקראת ים תיכון

@dordor440

2 жыл бұрын

ותזכיר גם שישלך קטן

@yarik14

2 жыл бұрын

@@dordor440 אני מת

THE REAL WWF: WORLD WRESTLING FEDERATION

💙💜💙💜💙💜💙💜💙💙

קשב וריכוז ב 1:30

@user-vg2fe2wj8i

2 жыл бұрын

חחחחחח

מהמם! ומעורר למחשבה שיש אמיצים וגם אמיצות ששוחות מול כרישים בצורת אנשים...ומנצחים עליהם...

600 לחצי שעה בישראל לעומת 650 ל-3 צלילות במלדיבים 🤦‍♂

נמאס מהפרסומות ה"סמויות" האלה

פעם היינו חלק בלתי נפרד מהטבע, עם הזמן התרחקנו ממנו. היום מדברים על חזרה אל הטבע בכל מיני הקשרים וצורות. כדי להבין מה באמת יעשה לנו טוב, חשוב לברר מה הוציא אותנו מלכתחילה מהטבע, ואיך בדיוק. מאז ימי קדם עברנו שינויים לרוב. יצאנו מהמערות, פיתחנו חקלאות, אחר כך תעשייה, מסחר ועוד. היום אנחנו מגלים שהכוח האגואיסטי שהניע את ההתפתחות שלנו הפך עם הזמן להרסני מאוד. הגענו למצב שבו אנחנו מנצלים את הטבע ללא שום חשבון, פוגעים בכל הסביבה, מוציאים את המערכת מאיזון. מה יהיה בדור הבא לא אכפת לנו, אפילו לא מה יהיה בעוד שנה. אפשר להרוויח עוד משהו עכשיו? נפלא! כזה קצר רואי הוא האגואיזם שבנו, וההתעצמות שלו היא שהרחיקה אותנו מהטבע. במוקדם או במאוחר נצטרך להכיר בעובדה שהוא מזיק לנו עצמנו, ומוכרחים להתחיל לטפל בו. לשנות אותו. לשדרג. ואז הטבע כולו יהווה עבורנו קנה מידה. אנחנו נלמד מהטבע מה זה אומר להיות בהרמוניה עם כל הסביבה, ולפי הדוגמה הזו נכייל את היצרים שבנו, את מיתרי הנשמה. מהו בדיוק האגואיזם הצר שמוגדר גם כיצר רע? זהו כוח שדומה לגידול סרטני. הוא אוכל את כל הסביבה עד שמביא למותו שלו בתוכה. כך אנחנו בני המין האנושי מתנהגים על פני כדור הארץ. אבל, כנראה שיש בטבע איזה מנגנון מיוחד שמעורר בנו עתה את ההכרה שמוכרחים לתקן כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי, לחזור להרמוניה. הדומם, הצומח והחי מתקיימים כמנגנון אינטגרלי, מקושר, בהשלמה הדדית שיוצרת מארג חיים הרמוני. את הצורה האינטגרלית הזו אנחנו צריכים להעתיק למערכות היחסים שיש לנו עם בני האדם האחרים, וכתוצאה מזה יבוא שינוי גם ביחס שניתן לכל הטבע הסובב. למעשה, אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם חדש, אדם שיהיה מסוגל להתקשר לזולת בצורה טובה, לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך". כאן נצטרך להתמודד מול היצר הרע שדוחף את כל אחד ליהנות משליטה על האחר, מכך שהוא יותר ממנו, בשכל, ברגש, בכוח, בנכסים, בכל דבר ועניין. נכון, גם בעלי חיים נאבקים על מקומם בלהקה וזה טבעי, אבל באדם יש תוספת יצר הרסני. בעלי חיים שנאבקים, מבררים על ידי הקרב את מקומם בהיררכיה האבולוציונית. אין שם רגשות. האדם הוא היצור היחיד ששואב הנאה מכך שהוא מצליח להשפיל את האחר, לדכא אותו, להוכיח לו שהוא יותר. מדור לדור האגו התפתח, וכיום משחקי האגו מגיעים לרמה שבה עלולה להתפרץ מלחמת עולם גרעינית, ואף אחד לא מסוגל לעצור. עוד הבדל שכדאי להדגיש הוא שבעל החיים החזק בלהקה דואג לאלה שתחתיו, שומר שתהיה לכולם סביבה בטוחה, שכולם יסתדרו, ואף פעם הוא לא הורס שום דבר בטבע. האדם, לעומת זאת, לא רואה אף אחד ממטר, מנצל את כולם עוד ועוד, דואג רק לעצמו, הורס את החברה בשביל האינטרס הצר שלו, ועל הדרך גם את כל הטבע הסובב אותו. בשביל עוד כמה דולרים שיהפכו אותי לעשיר יותר ממך, אני מוכן להחריב את כל הסביבה. עם הדיאגנוזה של טבעו האגואיסטי של האדם, נגדיר עתה את החזרה אל הטבע הרצויה. היא מתחילה בחינוך כלל-חברתי, בבנייה משותפת של תרבות חדשה. הערך המרכזי שאותו נידרש לטפח הוא האיזון בין אדם לאדם. אמנם כולנו שונים זה מזה, אבל בהשלמה הדדית נוכל לבנות מצב של הרמוניה. אם כל אחד ישתדל בכל ליבו להשלים את האחרים, לדאוג לשלומם ולטובתם, בזה אנחנו נשתווה, כולם לכולם. בהדרגה, אנחנו נגלה בעמקי הטבע כוחות של השפעה טובה, של אהבה ושל נתינה, והם יסייעו לנו להתקדם הלאה. החיבור שייווצר בינינו ימלא את כל החללים הפנימיים שעתה מורגשים, ויחד נתעלה לדרגה גבוהה יותר של חיים. וכשיהיה בנו טבע חדש של אהבה, נדע איך להתייחס גם לדומם, לצומח ולחי, לכל הסביבה.

אף פעם לא צללתי עם כרישים או דולפינים.בעיני לצלול עם כרישים זה החוויה הכי מפחידה.נגיד ועכשיו בזמן הצלילה יבוא כריש לבן גדול ומסוכן,אני מפחד שיתקל בי,יטרוף אותי למוות.אני לא הייתי רוצה להגיע למצב הזה.אבל עדיף לא להתעסק איתו.

עניין של ימים שמישהו יקבל ביס והאטרקציה תיסגר.

שתאכל אותם כרישה - חחחחחחחחחחחחחחחחח..

ב ו נ ימים

מילא עם דולפינים אבל כרישות?

שיגידו מה שרוצים אבל אני מאוד אוהב כל אבר בגופי אוהב לאכול דגים אבל לא רוצה שיוכלו אותי !!! פריירים לא נגמרים רק .... ו אח"כ לך תוכיח שאין לך אחות !!! תודה !!! מוותר !!!

2:24 או החברה המחורבנת הזו שלקחה לנו את השם WWF איזה נוכלים

ניהיו נשונאלגאוגרפיק חחח

לילית!!!! לילית!!!! לילית!!!!! לילית!!! Сатана павел хаитов!!!!! Сатана павел хаитов!!!!!

רגע לפני שאנחנו כועסים נזכור לאן אנו הולכים...

תעשו סרטון על האם אלות הירח הם גם אלות הטבע

תעשו סרטון על האם החזיר מסמל כאוס ומלחמה

כמה מפציע שיקר פה

זה לא נכון יש סוגי כריש שגם האדם הוא בתפריט שלהם וזה הכריש השורי והכריש נמר וגם העמלץ הלבן .

@user-rb7fs2zu4x

2 жыл бұрын

שכחת פטיש.. (-:

@user-hs1cg9tz2l

2 жыл бұрын

@@user-rb7fs2zu4x הפטיש לא בטוח

@user-rb7fs2zu4x

2 жыл бұрын

@@user-hs1cg9tz2l בדוק אחינו.. אני צוללן ותיק ופטיש בתוך הרביעיה שמסוכנת לבני האדם

@user-hs1cg9tz2l

2 жыл бұрын

@@user-rb7fs2zu4x מענין באשקלון לפני כמה שנים היתה להקה של עשרות כרישים פטישנים אז מהם צריך להזהר?

@user-rb7fs2zu4x

2 жыл бұрын

@@user-hs1cg9tz2l ראשית חוץ מכריש לווייתן {שאין לו שיניים} צריך להיזהר מכל כריש!! לחטוף ביס מכריש אפילו אחד כזה שלא מסוכן זה לא נעים וגם יכול להיגמר עם נזק.. ושנית כן גם מאלו שהגיעו לאשקלון, זה לא אומר אם הם שוחים באזור אז הלך על כל המתרחצים גם באילת יש דגים מאוד מסוכנים אבל זה לא אומר שלא נכנסים לים. פשוט לשמור מרחק ולא להתעסק/להתגרות ד.א רוב הדגים הקטלניים שבים {שזה בדכ באזורים חמים טרופיים} לא גדולים יותר מגודל של כף יד ויש להם ארס שהורג בשניות!!

כתבה רדודה בור ועם הארץ זו מחמאה

מתי ראיתם לאחרונה מישהו שמח? למה יש הרגשה שפעם היה קל יותר לשמוח? האם יש נוסחה לעקירת העצבות מיסודה ולהשגת שמחה שלמה? ברמת ההגדרה שמחה היא תוצאה, לא עומדת בפני עצמה. היא יכולה לבוא רק אחרי שיש תשוקה גדולה למשהו, שלבסוף מתמלאת. חוסר גדול, הרגשת לחץ, תעוקה, ופתאום נפתר אותו מצב, מגיע מילוי לחיסרון שהיה, ואז מתפרצת שמחה. מעניין לראות שבעת הרגשת צער רוצים להסתגר, לא לדבר עם אף אחד, להסתתר, להתכווץ, וכשפורצת שמחה היא מביאה להתרחבות, לרצון להתקרב, לשתף. אם בוחנים את החיים שלנו רואים שכל הזמן אנחנו נמצאים בחוסר. חסרים לי הרבה מאוד דברים. אני מסתכל על הרכב של השכן, על הילדים שלו, על הבגדים של הסובבים אותי, על כל פרט שנראה יפה ומכובד - והאגו שלי מרגיש חסר. בנוסף, כלי התקשורת משתדלים לייצר בי חסרונות, צרכים ושאיפות. 'תראו איזו ספה מפנקת, איזה נופש מדהים בחו"ל, ונחשו מה, עכשיו זה במבצע. לא חבל לא לקחת? זה יביא לכם תענוג, משמעות, שמחה'. כתוצאה משטיפת המוח הזו, אנחנו כל הזמן נמצאים בלחץ, בעצבות, בריצה. כשאני הולך ברחוב, אני רואה אנשים מתוחים, עצובים, מדוכדכים. בכבישים אני מוקף בטיפוסים עצבניים. מה הפלא שגם לי אין שמחת חיים? זה מדבק. חצי מהאנושות חיים על תרופות הרגעה, בדיכאונות, בייאושים. עידן הסטרס נותן אותותיו, וכבר בגיל צעיר ילדים שרויים בלחצים גדולים. אין להם ילדות יפה. על רקע כל הדכדוך, מרענן לראות ביטוי כמו "שמחה היא שלמות הנפש". אמר אותו בזמנו המהר"ל מפראג, מקובל גדול מהמאה ה-16. שמחה ברמה כזו היא מילוי שמרגיש אדם שרוצה להשיג דברים גבוהים, ומתקדם להשגתם. היא מתחילה מהתעוררות שאלות קיומיות: לשם מה אני חי, באופן כללי? מהי המטרה הגדולה? העצבות נובעת ביסודה מכך שבתת-ההכרה מטרידה אותנו כזו שאלה. מה התכלית בכל מה שאני עושה בחיי, אם בסופו של דבר הכול נגמר? הרי אם נכווץ את מהלך חיינו נראה שבהתחלה יש אפס, בסוף אפס, ובאמצע, פה ושם, רגעים ספורים של שמחה. שלמות הנפש, לעומת זאת, פירושה לגלות לעצמך חיים שלמים ונצחיים, עולמות עליונים. כאן ועכשיו, כמו שכתוב במקורות "עולמך תראה בחייך". מי שזוכה להתפתחות כזו, שמוגדרת כהתפתחות רוחנית, מרגיש שהוא מגיע לשמחה הגדולה ששווה כל השקעה. לאורך הדרך הוא בודק בכל רגע, האם הוא אכן מכוון למטרה הנעלה, והרגשת שמחה היא אינדיקציה. לכל מצב בחיים הוא מתייחס כאמצעי להתקדמות, שדווקא על פניו יש להגביר את השמחה מהקשר אל אותה מטרה גבוהה. האם חשוב לשמח אחרים? שאלה זו מביאה אותנו ללב העניין, לבירור המקור לעצב ולשמחה. מצד הטבע, האדם מצוי תחת שליטת האגו, הרצון לקבל מהאחרים כל דבר טוב שרק אפשר. הוא שמח כשהרצון לקבל שלו מתמלא, ועצוב כשהוא ריק. בהתפתחות הרוחנית האדם משדרג את הטבע שלו מרצון לקבל לרצון לתת, רצון למלא את הזולת בכל טוב. הוא בונה את עצמו כמו אימא אוהבת כלפי ילדיה, שמתמלאת בשמחה כשיש לה הזדמנות לתת. פיתוח אהבה לאחרים הוא הנוסחה לשמחה תמידית, כי בכל רגע אפשר למצוא דרך לשמח מישהו, להעלות את מצב הרוח. אם כן, מקור העצבות הוא האגו שתמיד מרגיש חסר, ומקור השמחה הוא הרצון לתת. כלומר, דאגה לעצמי היא המקור לעצב, ודאגה לזולת המקור לשמחה. אגב, בשוק אפשר למצוא כל מיני טכניקות, אימונים ותרגילים שמבטיחים לנו להגביר את השמחה. אם הם לא משנים את טבע האדם, מאגו לאהבת הזולת, אין בהם ריפוי למקור העצבות, ולכן הם משולים למשכך כאבים בלבד, כדור הרגעה. שמחה לאיד, אם כבר נסגור את הפינה, גם היא נובעת מהאגו הרע. כשמישהו בסביבה מפסיד או נכשל בדבר מה, מצבו היחסי של האדם משתפר ומזה אוטומטית באה תחושת שמחה. כזה הוא הטבע המקורי שלנו, נעים להביט במראה או לא, אבל היום האבולוציה שלנו כמין אנושי מחייבת לשדרג אותו. למה? כי העולם נעשה מקושר יותר ויותר וזה מביא אותנו למצב של תלות הדדית חזקה. במציאות כזו, אנחנו עתידים לגלות שכולנו יושבים בתוך אותה סירה. זה יחייב אותנו לפתח דאגה לשלום כולם, אחרת כולנו יחד נטבע. בהדרגה, נלמד להתחבר בהדדיות ובהשלמה, ואז נגלה שזוהי צורת הקיום הכי בטוחה, הכי בריאה, שגם תביא לכולנו שמחה. מי שאמור להוביל את האנושות למצב המחובר הוא עם ישראל, האומה שנבנתה ביסודה על בסיס אהבה. בקרבנו טמונה השיטה לתיקון טבע האדם, כיום היא מפורטת בחכמת הקבלה. כאשר נממש אותה נעפיל למציאות רוחנית שמעל זמן, מקום ותנועה, מעל לידה ומיתה, מעל כל מגבלות התפיסה האגואיסטית הצרה. יהיה זה הפיצוח הגדול של סוד החיים, של תכלית הבריאה, ומזה תבוא לכולנו השמחה הכי גדולה.

ילדים, מורים והצלחה בחיים ילדים אוהבים מורים? שאלה לא פשוטה. איך מורים יכולים לגרום לתלמידים לאהוב אותם יותר? ומעבר לכך, איזה חזון צריך להיות לאנשי חינוך כדי שיובילו את הדור הבא להצלחה בעולם מקושר? מנקודת המבט של מחנכים, כדי שהילדים בכיתה יאהבו אותם וירצו ללמוד מהם, עליהם להיות ישרים. בנוסף, על המורים לתת לתלמידים הרגשה שהם שומרים עליהם ודואגים לכל מחסורם, כמו אימא ואבא. אחרי שהילד מרגיש יחס אוהב ותומך, אפשר בעדינות לקשור את יחס המורה אליו להשקעתו בלימודים, לפי כמה שהוא מסוגל ודאי. בחינוך של המאה ה-21 כדאי להתקדם גם לביטול הציונים, כי הם הורסים את הילדים. ציונים מכניסים לתוך הכיתה גאווה, התנשאות, דיכוי והשפלה. במקום תחרות הורסת של ציונים נכוון את התלמידים להשקעה ביחסים טובים, בהשלמה הדדית, בתמיכה זה בזה. בהדרגה, צריך להביא כל ילד להרגשה שההצלחה שלו תלויה בחיבור טוב לאחרים. כבר היום ידוע בהרבה תחומים מקצועיים שקשה מאוד להצליח בלי להיות מחוברים. כך למשל מחקרים רציניים במדע נעשים על ידי קבוצות מדענים מרובות משתתפים. אחת הדרכים להגיע לקשר הדדי בכיתה היא באמצעות משחקי חיבור, שבהם אפשר להצליח רק מתוך שיתוף פעולה. לצורך המחשה, נתבונן בדוגמה של משחק כדורגל מחבר: כל קבוצה מקבלת הערכה לפי רמת האינטגרציה והשיתוף בין כל חבריה. אין שער, אין שוער, אין גולים, אלא המטרה היא להתמסר זה עם זה בלי שהקבוצה השנייה תחטוף לנו את הכדור. מספר שופטים יתבוננו על המשחק ויבחנו את רמת החיבור בקבוצה, עד כמה היא משתדלת להכניס את כל חבריה למשחק בשווה, להיות בהרמוניה, בעזרה הדדית. מה שיגרום לכל פרט להשתתף בכל כוחו במשחק, היא ההרגשה שהוא חלק מקבוצה שעמה יחד הוא מוכן ללכת לכל דבר. גאוות יחידה, כמו בצבא. כוח הקבוצה גדול הרבה יותר מכוח הפרט. הוא מרומם את רוחו של כל אחד, ומוביל להישגים ברמה גבוהה הרבה יותר מאלה שאפשר להשיג לבד. והנה תרגיל נוסף שאפשר לתת לכל ילד לעשות כשהוא נמצא לבדו: תאר לעצמך כמה טוב תרגיש אם תהיה לך חברה גדולה, חזקה, חכמה, שמסורה לך, שתמיד עומדת לצדך. חברה שבזכותה תצליח בכל דבר, לא תצטרך לפחד מכלום. החברה הכי טובה שאפשר לדמיין, כזו שתוכל להתגאות בה בלי סוף. במבט רחב, ככל שהעולם יהיה יותר ויותר מקושר, אנשים שיהיו מסוגלים לבנות סביבם יחסים טובים יהיו נחוצים יותר מכל. הצלחה בעולם של מחר לא תוכל להימדד בסרגל האגואיסטי הצר שאליו הורגלנו, כלומר עד כמה אני גבוה מכולם, אלא בכמה אני מסוגל לבנות יחסים טובים בין כולם. למה? כי חוק ההתפתחות שבטבע דוחף את המין האנושי להרגיש כגוף אחד, כפי שרמזה לנו מכת הקורונה. כיום אנו נדרשים להתקשר זה לזה ברמה חדשה. שניתן חשיבות לא לי או לך, להישגים הפרטיים שלי או שלך, אלא למה שנלמד לגלות בתוך עומק הקשר בינינו. מדובר בכוח מיוחד של חיבור שנקרא גם נשמה, משהו נעלה, שלם ונצחי, גבוה יותר מכל העולם הזה. וכשזוכים לחוש את כוח החיבור, מרגישים שרק בשביל זה כדאי לחיות. שיהיה לנו ולילדים בהצלחה! מן המקורות "שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "השלום בעולם"

פעם היינו חלק בלתי נפרד מהטבע, עם הזמן התרחקנו ממנו. היום מדברים על חזרה אל הטבע בכל מיני הקשרים וצורות. כדי להבין מה באמת יעשה לנו טוב, חשוב לברר מה הוציא אותנו מלכתחילה מהטבע, ואיך בדיוק. מאז ימי קדם עברנו שינויים לרוב. יצאנו מהמערות, פיתחנו חקלאות, אחר כך תעשייה, מסחר ועוד. היום אנחנו מגלים שהכוח האגואיסטי שהניע את ההתפתחות שלנו הפך עם הזמן להרסני מאוד. הגענו למצב שבו אנחנו מנצלים את הטבע ללא שום חשבון, פוגעים בכל הסביבה, מוציאים את המערכת מאיזון. מה יהיה בדור הבא לא אכפת לנו, אפילו לא מה יהיה בעוד שנה. אפשר להרוויח עוד משהו עכשיו? נפלא! כזה קצר רואי הוא האגואיזם שבנו, וההתעצמות שלו היא שהרחיקה אותנו מהטבע. במוקדם או במאוחר נצטרך להכיר בעובדה שהוא מזיק לנו עצמנו, ומוכרחים להתחיל לטפל בו. לשנות אותו. לשדרג. ואז הטבע כולו יהווה עבורנו קנה מידה. אנחנו נלמד מהטבע מה זה אומר להיות בהרמוניה עם כל הסביבה, ולפי הדוגמה הזו נכייל את היצרים שבנו, את מיתרי הנשמה. מהו בדיוק האגואיזם הצר שמוגדר גם כיצר רע? זהו כוח שדומה לגידול סרטני. הוא אוכל את כל הסביבה עד שמביא למותו שלו בתוכה. כך אנחנו בני המין האנושי מתנהגים על פני כדור הארץ. אבל, כנראה שיש בטבע איזה מנגנון מיוחד שמעורר בנו עתה את ההכרה שמוכרחים לתקן כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי, לחזור להרמוניה. הדומם, הצומח והחי מתקיימים כמנגנון אינטגרלי, מקושר, בהשלמה הדדית שיוצרת מארג חיים הרמוני. את הצורה האינטגרלית הזו אנחנו צריכים להעתיק למערכות היחסים שיש לנו עם בני האדם האחרים, וכתוצאה מזה יבוא שינוי גם ביחס שניתן לכל הטבע הסובב. למעשה, אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם חדש, אדם שיהיה מסוגל להתקשר לזולת בצורה טובה, לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך". כאן נצטרך להתמודד מול היצר הרע שדוחף את כל אחד ליהנות משליטה על האחר, מכך שהוא יותר ממנו, בשכל, ברגש, בכוח, בנכסים, בכל דבר ועניין. נכון, גם בעלי חיים נאבקים על מקומם בלהקה וזה טבעי, אבל באדם יש תוספת יצר הרסני. בעלי חיים שנאבקים, מבררים על ידי הקרב את מקומם בהיררכיה האבולוציונית. אין שם רגשות. האדם הוא היצור היחיד ששואב הנאה מכך שהוא מצליח להשפיל את האחר, לדכא אותו, להוכיח לו שהוא יותר. מדור לדור האגו התפתח, וכיום משחקי האגו מגיעים לרמה שבה עלולה להתפרץ מלחמת עולם גרעינית, ואף אחד לא מסוגל לעצור. עוד הבדל שכדאי להדגיש הוא שבעל החיים החזק בלהקה דואג לאלה שתחתיו, שומר שתהיה לכולם סביבה בטוחה, שכולם יסתדרו, ואף פעם הוא לא הורס שום דבר בטבע. האדם, לעומת זאת, לא רואה אף אחד ממטר, מנצל את כולם עוד ועוד, דואג רק לעצמו, הורס את החברה בשביל האינטרס הצר שלו, ועל הדרך גם את כל הטבע הסובב אותו. בשביל עוד כמה דולרים שיהפכו אותי לעשיר יותר ממך, אני מוכן להחריב את כל הסביבה. עם הדיאגנוזה של טבעו האגואיסטי של האדם, נגדיר עתה את החזרה אל הטבע הרצויה. היא מתחילה בחינוך כלל-חברתי, בבנייה משותפת של תרבות חדשה. הערך המרכזי שאותו נידרש לטפח הוא האיזון בין אדם לאדם. אמנם כולנו שונים זה מזה, אבל בהשלמה הדדית נוכל לבנות מצב של הרמוניה. אם כל אחד ישתדל בכל ליבו להשלים את האחרים, לדאוג לשלומם ולטובתם, בזה אנחנו נשתווה, כולם לכולם. בהדרגה, אנחנו נגלה בעמקי הטבע כוחות של השפעה טובה, של אהבה ושל נתינה, והם יסייעו לנו להתקדם הלאה. החיבור שייווצר בינינו ימלא את כל החללים הפנימיים שעתה מורגשים, ויחד נתעלה לדרגה גבוהה יותר של חיים. וכשיהיה בנו טבע חדש של אהבה, נדע איך להתייחס גם לדומם, לצומח ולחי, לכל הסביבה.