כאן | מדע - מה השעה בשעון של שרדינגר?
כאן | ניסוי פיסיקלי ייחודי באונ' בן-גוריון בדק איזה זמן יראה השעון אם נשים אותו בשני מקומות באותו הזמן...
הבעיה:
שתי המהפכות הגדולות בפיזיקה במאה העשרים היו תיאוריית הקוונטים ותיאוריית היחסות של איינשטיין. מדענים מחפשים מזה שנים אחר תיאוריה אחת שתאחד ביניהן, אך נדמה ששתי התיאוריות ממש מתנגדות לכך. ניסויים שמשלבים השפעות משתי התיאוריות הם חשובים מכיוון שהם עשויים לתת רמזים לדרכים שבהן התיאוריות פועלות יחדיו.
הפיתרון:
בניסוי ייחודי שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קבוצת חוקרים בראשות פרופסור רון פולמן השתמשה בשעון שעשוי מאטום יחיד. המדענים שמו את השעון האטומי בתא ואקום כדי לבודד אותו מכל השפעה חיצונית, ואז קיררו אותו כמעט לאפס מוחלט. בעזרת שני שדות מגנטיים חזקים, החוקרים יצרו מצב של סופרפוזיציה, ולרגע קצר השעון היה בשני מקומות שונים באותו הזמן.
אנימטור: אדר וינטר | קריינית: סביטרי סלנט
כאן | מדע - תאגיד השידור הציבורי של ישראל גאה להציג: סדרת אנימציות בשיתוף עם Vikki, המנגישה לצופים מחקרים אקדמיים מכל התחומים בסרטוני אנימציה חכמים.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | חוקר: רון פולמן | מחקר בתחום הפיזיקה
• אנחנו מצייצים כאן | בטוויטר ◄ / kann
• אנחנו גם כאן | בפייסבוק ◄ / kanbehakama
• להרשמה לערוץ כאן | דיגיטל ביוטיוב ◄ goo.gl/oZXJlh
• מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ / kann
• כאן | באינסטגרם ◄ / kan_israel
• כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/
Пікірлер: 35
אתם פשוט מסבירים נושא מסובך בדרך פשוטה וקלה כל הכבד
@kan.digital.offical
5 жыл бұрын
תודה רבה :)
הסרטון הכי טוב שעשיתם
@MONKEY.D._____________________
6 жыл бұрын
orenong לא אתה אומר את אותו המשפט בכל סרטון? משעמם לך
כול כך גאוני
אם מורים היום מסבירים חומר כזה טוב אז היה לי כיף ללכת לבית ספר
@hilayehudaregev8465
4 жыл бұрын
היו*
לא הבנתי עד הסוף את הניסוי של החוקרים באוני בן גוריון.... אבל בכל זאת סרטון נחמד...
@3dclub458
2 жыл бұрын
אף אחד פה לא הבין, זה נושא מאוד מאוד מסובך. כאן הם רק נותנים לך טעימה מרעיונות מרכזיים במדע
לא הנבתי איך ניתן להסיק שהוא תקתק בשני "זמנים שונים" אם לבסוף הוא התאחד להיות שעון אחד שמראה זמן אחד
מדהים!
ממש ממש חמוד האנימציה
זה אומר שלפי תאוריית הקוונטים אני יכול להיות בשתי מקומות באוזמנית?
@user-je1cu2lt5d
7 жыл бұрын
לפי תאוריית הקוונטים, חלקיק יכול למצא בהיסתברות של כמה מקומות בו זמנית בגלל שאם כולאים אטום, אין לנו דרך להגיד היכן הוא נמצא אז אנחנו אומרים שהוא יכול להיות כאן, וכאן, וכאן. אבל הוא לא נמצא שם באמת, אלא רק במקום אחד, שאין לנו דרך למדוד אותו, כי נביא מכשיר ימדוד פוטונים, הם בתוך המכשיר ולא חופשיים אז כשהם חופשיים, מעריכים את ההסתברות שלהם ליהיות בכמה מקומות הם לא באמת שם
@morbendek3749
6 жыл бұрын
מה שאתה אומר נוגד את פרשנות קופנהגן. לפי נילס בוהר, גודל פיזיקלי נקבע רק אחרי ביצוע המדידה. כלומר, אם אנחנו כולאים אטום אז הוא יכול להיות בכמה מקומות ואין מקום שהוא באמת נמצא בו מפני שאם לא בוצעה בדיקה המיקום של החלקיק אינו מוגדר.
@Jacko_Fakename
5 жыл бұрын
כן אבל זה אומר שנצתרך להכניס אותך לחדר ללא אוויר ואז לקרר את החדר לטמפרטורה של אפס מעלות ולהפעיל שדה מגנטי חזק ורק לשנייה אחת את תהייה בשני מקומות *בתוך החדר הזה* בו זמנית
@user-xd5zq8gg4f
4 жыл бұрын
@@Jacko_Fakename אפס מוחלט זה-272מעלות
@user-xd5zq8gg4f
4 жыл бұрын
@@Jacko_Fakename -272
האם כביש מתל אביב לירושלים נמצא בשני מקומות באותו הזמן... גם בתל אביב וגם בירושלים?
מה השעה בחתול של שרדינגר?
@helly31
3 жыл бұрын
בגרסה שלי החתול מכניס את שרדינגג לתוך קופסה. לוחץ על הכפתרור. האם שרדינגר חי או מת?
@amitaimedan
2 жыл бұрын
תלוי אם הוא חי או מת...
אני ופיזיקה... כרגיל, לא מסתדרים. לא הבנתי איך יכול להיות שעון רק מאטום אחד ועוד יותר לא הבנתי איך השעון הפך להיות בשני מקומות שונים ואיך הוא אחר כך חזר להיות אחד. מישהו מתנדב לעזור למישהי שפיזיקה זה לא הצד החזק שלה?
@yoyoman_blue6485
4 жыл бұрын
שעון מאטום אחד, הוא אטום שבמרכזו הגרעין ומסביבו האלקטרונים הנעים במהירות קבועה, הגרעין הוא אמצע השעון והאלקטרונים הם המחוגים.. בתאוריית היחסים של איינשטיין, אם תקחי שני שעונים, תכווני אותם על אותו קצב ואותו זמן, אז כשתשאירי אחד בכדור הארץ ואת השני תעופי איתו במהירות האור לצד השני של המערכת ואז תחזרי, את תראי שהשעון שנשאר בכדור הארץ יראה שעבר הרבה יותר זמן, מאשר השעון שלקחת איתך.. כשהאטום שהיה בניסוי של האוניברסיטה בנגב, לקחו את השעון האטומי (מה שהסברתי לך עליו), ושמו אותו על לחץ חזק של שני מגנטים חזקים! ומכיוון שאטום לא יכול להתפצל, הוא נמתח ככה שחלק מהמחוגים שלו (אלקטרונים) היו במקום אחד, וחלק אחר מהמחוגים שלו היו במקום אחר. ולאחר מכן הם הףעילו מכונה שהם פיתחו שיוצרת דיסאוטציה בשטח שבתוך המכונה שהאטום נמצא בא, וזה גורם לאטום לנוע במהירות האור ממקומות קטנים, אך אחרי כמה זמן האטום נע כמעט את המרחק של כל מערכת השמש, בכמה שעות בתוך המכונה (כמו שתגידי שעשית ריצת אלפיים, אבל במציאות פשוט רצת מהחדר לסלון בבית שלך מלא פעמים, וזה בסך הכל יצא שרצת 2000 מטר, בדיוק כמו האטום, הוא נע במכונה הזו מקצה לקצה לקצה לקצה, וסך הכל הוא נע את כל המרחק של מערכת השמש בכמה שעות במכונה..), כאשר הוציאו את האטום משם (הוא לא התפצל הוא רק נמתח, וחלק ממנו היה במקום אחד כשחלק אחר היה במקום אחר) האטום הראה שינוי משמעותי בזמן שהראה מה שמוכיח את טענת איינשטיין ואת טענת הקוונטים..
@nadavmoran
4 жыл бұрын
@@yoyoman_blue6485 הקוטר של הגלקסיה שלנו הוא 1000 שנות אור...
@yoyoman_blue6485
4 жыл бұрын
@@nadavmoran so...?
@IddoGe1
3 жыл бұрын
@@yoyoman_blue6485 א. שום דבר חוץ מהאור לא יכול לנוע במהירות האור ואין שום דבר מהיר יותר. ב. אם אתה אומר שהאטום זז במהירות האור זה אומר שיקח לו כמה דקות בשביל לעשות את המרחק שאור עובר ב1000 שנים. וכמו שאמרתי אין שום דבר מהיר יותר או מהמהירות של האור. אז קיצר מה שכתבת לא 100 אחוז נכון אבל בסדר
@yoyoman_blue6485
3 жыл бұрын
@@IddoGe1 לא בדיוק במהירות האור.. שואף למהירות האור, סליחה שלא הייתי ספציפי חשבתי שזה ברור ששום דבר לא נע במהירות האור...
אורן. להב