תמלול הקטע:
מניטו: אני רוצה להתחיל בהסבר קבלי, אבל מכל מקום רק בקצרה: צורת החיים אצל האדם זה נקרא 'פרצוף' בקבלה, זה התיקון של שבירת הכלים. אז נלמד את ההבדל, דיברתי על זה רק ברמיזה בהתחלה, בין הספירות של העיגולים והספירות של קו היושר. אז התיקון שעושה קו היושר, בספירות של העיגולים, שהם במצב מתמיד של שבירת הכלים של הספירות התחתונות, הוא נעשה בצורת אדם. אז צורת אדם זה אם אפשר לומר את זה ככה: הולדת העובר. זה דרך העובר שצורת אדם מתקיימת, והיא איזה מין פשרה או ייחוד בין העיגול והקו. זה צורת האדם. סוד ה... זה נקרא: סוד שד"י.
אתם תעזרו לי על הביטויים: במתמטיקה היחס בין הקו והעיגול זה המספר פאי זה 3.14. זה גימטריא של שד"י: 314. זה... המציאות של המספר הזה היא הסוד של הקיום בעולם. ואין לה כלי בעולם. כי המספר אינו סגור. אין לו סוף. אינסופי. זה ידוע. זה קיים, אבל זה קיים במציאות, אבל זה לא קיים באמת. וזה ההבדל בין עולם האמת ועולם המציאות. זה נרמז בפסוק של גירוש האדם מהגן עדן, תקראו את הפסוק. לא, פרק שלישי, סליחה. עד כאן יש מניטו קורא בבראשית ג, כד "ויגרש את האדם" "וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים" "ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים" מה זה "להט החרב המתהפכת?" זה דווקא: העגול בא מה... [מצייר על הלוח] מהרוטציה [=תנועה סיבובית] של הקו, אז זה ממציא את העגול. זה החרב המתהפכת. זה מה שמגביל בין עולם הגן עדן, ועולם המציאות. זה הסוד של המספר פאי. תפסתם את הרמז הזה? לא? טוב. [צחוק מהקהל] אנחנו נחזור פעם על זה, אבל רק אני רוצה להסביר את זה: הצורה של הגוף של האדם, היא צורה שמקשרת הצורה של העגול ושל הקו. אם יש נטייה לעגול - זה הצורה של הגוף של האישה. אם זה נטייה לקו - זה הצורה של הגוף של האיש. של הגבר. אבל מכל מקום, הצורה של הפנים ושל הגוף של האדם, היא פשרה, ייחוד בין הקו והעיגול. זה לא עגול, וזה לא קו, אלא זה ייחוד של שניהם. נכון? טוב.
‎‎אז השם שד"י זה השם של הספירה יסוד. יסוד זה כוח ההולדה של תיקון הבריאה, משבירת הכלים. דהיינו: ההולדה של "נעשה אדם בצלמנו" זה [היא] מתחילה, והעולם שלה - זה העולם של העובר. מה שאנחנו צריכים לגלות שיש בעולם זהות שהיא העובר של העולם. ולכן הגמרא אומרת: "אתם קרויים אדם" "ולא אומות העולם קרויים אדם" אומות העולם קרויים: "האדם." אבל "אדם" בבחינת העובר של ההולדה דרך התולדות עד ה"בן-אדם" סוף סוף מתגלה בעם ישראל. אז אני שוב רוצה להדגיש מיד: אנחנו יכולים לדבר על זה מכיוון שאחרי כל כך זמן יש הסכמה של העולם כולו שזה ככה. זה עבר, וזה עובר דרך עם ישראל. הנצרות מצד אחד, האסלאם מצד שני, אבל כל הוגה דעות בעולם מגלה את הזהות של ישראל כ'הכלי' של הישועה של העולם. או במבחינה דתית, או מבחינה... מכל הבחינות. יש איזה מהפכה של זהות האדם שעוברת דרך ישראל.
קהל: אתה יכול בבקשה לחזור על ההסבר לגבי ה'חרב המתהפכת' בפתח גן עדן?
מניטו: מה שרציתי להסביר, אבל מה שחסר לי זה הביטוי של הבית ספר הישראלי. אני למדתי בחו"ל. ההגדרה של היחס בין הקו לעגול זה המספר פאי. אז העגול, יצירת העגול זה כשהרדיוס מתהפך. אז זה הציור של החרב המתהפכת, שמאחוריה יש הסוד של העולם. אנחנו לא יכולים להשיג, אלא הגילוי החיצוני של מהות העולם. יש פילוסוף אחד שנתן הביטויים הפילוסופיים המדויקים. זה קאנט. בלשונו זה בא מהיוונית: noumenon phenomenon
noumenon: זה מה שאנחנו יודעים מהמציאות דרך השכל
phenomenon: זה מה שאנו משיגים דרך החושים.
ויש פער. הפער הזה - הסוד שלו, של הפער הזה - זה המספר פאי. כי היחס בין הרדיוס והעגול, זה קיים. זה קיים במציאות. אבל אין לו ביטוי בתפיסה השכלית של הנפש של האדם. זה מובן? לא? תפסת? רק המלאכים תופסים את הסוד שמאחורי... העגול. ובתלמוד אנחנו מוצאים שהמספר פאי זה שלוש לא 3. . . וכו' או אינסופי. מכיוון שמדברים על השלמות של העולם. העולם השלם. אז בעולם השלם זה מספר 3. יש הרבה הוגי דעות שמוצאים את המקור הזה בתלמוד ולא מצליחים לצאת מהסבך. "איך חכמי התלמוד לא ידעו מה זה פאי"? [גיחוך] לא רק שידעו, זה הגימטריא של: שד"י. כל פעם שהמקרא רוצה להתייחס לגבול בין האלקות של הבורא ועולמו הגבול הזה נקרא: "אל שדי" זה הגבול שמגן על העולם, והמדרש מסביר את זה באופן פשוט, למדתם את זה: "שאמר לאלקותו די ולעולמו די" יש גבול בין אלקותו ועולמו. ודרך הגבול הזה עובר השפע שמחייה ומהווה את העולמות. ולכן הגבול זה בספירה יסוד. עד הספירה יסוד זה עולמות דאלקות. מספירת יסוד והלאה זה העולמות עצמם. וזה מתחיל במלכות שהוא הגילוי של השפע הזה לעולמות אז כל המושגים האלו צריך להתרגל. ועד שאפשר לתפוס שזה הלוגיקה וההיגיון של לשון הקודש בכל המקורות. תלמיד חכם יכול - במבט ראשון לראות אם דף אחד זה מהמסורת או לא.