מתוך אלבום דיפרסיה
מילים ולחן : אברהם אבטה , ליאור נגה
עריכה ועיבוד מוזיקלי : אליעד ספיר
מיקס ומאסטר : אליעד ספיר
צילום : מיכאל גליקמן
בימוי ועריכה : שגיב "ליברה" פרש
דאבל A באינסטגרם :
/ 7double_a7
ליאור נגה באינסטגרם :
/ lior_nooga
אליעד ספיר באינסטגרם :
/ eliad.sapir
שגיב פרש באינסטגרם
/ sagiv.libra
הדקות הפכו לשעות השעות הפכו לימים הימים הפכו לשבועות השבועות הפכו לחודשים החודשים הפכו לשנים עד מתי אברה ?
פזמון :
לפני שמונה שנים עברתי את הגבול
הספקתם כבר לשכוח אני בתסכול
אין בי כבר כוחות צריך דחוף טיפול
שעברתי את הגדר נהייתי קצת חבול
בלילות קשה להירדם שאני כבול
הארוחות שהם נותנים לי פה קשות לעיכול
בנוסף אני מקבל פה וואחד זלזול
אז תפתחו לי את הכלוב שאני בו נעול
דאבל A :
עוד יום פה בלי אברה מי יודע מה קרה?
אין לאף אחד תשובות עוד אסון נורא
הדמעות הפכו שלולית ואני טובע
נזכר, ימים טובים, את הבגדים שלי קורע
נשבע מתגעגע, בלב שלי פוגע, דופק ת'ראש בקיר
זכרונות זה מה שהשאיר, בחור כל כך צעיר
אין אחד שלא מכיר, ברח כל כך רחוק
את הלב הפך שביר כל כך שומם פה בעיר
ולמכסה שלי אין סיר
כבר מזמן שבמילרוד אין שום בוקר בהיר
עצוב שהמשפחה שלו משלמת מחיר
ובממשלה יודעים רק להפעיל עליהם שריר
שמישהו יסביר או לפחות יזכיר
כי המצב הנפשי שלו רק הולך ומחמיר
צריך לעשות פה מהלך אחד ומהיר
ואת אברה אסור לנו בכלל להפקיר
פזמון :
לפני שמונה שנים עברתי את הגבול
הספקתם כבר לשכוח אני בתסכול
אין בי כבר כוחות צריך דחוף טיפול
שעברתי את הגדר נהייתי קצת חבול
בלילות קשה להירדם שאני כבול
הארוחות שהם נותנים לי פה קשות לעיכול
בנוסף אני מקבל פה וואחד זלזול
אז תפתחו לי את הכלוב שאני בו נעול
דאבל A :
אני עדיין חי אבל לא מדברים עליי
טשטשתי עקיבות שלא תבואו אחריי
עוד יום שעובר ואני רחוק מהוריי
מצטער שאני ברחתי קצת רחוק מדי
יש ימים שאני חושב רק לחזור לעבר
כי ההווה שלי מאכזב והטעם שלו מר
העתיד בערפל ואין יותר מה לומר
אם באמת היו רוצים הייתי כבר חוזר מחר
חותם על הנייר כי שום דבר לא מסודר
אם היו שקלים כל הסיפור היה נגמר
כבר אין לסמוך הכל כמעט אותו דבר
הם אוהבים רק לדבר ומבטיחים הבטחות
שמונה שנים שהם גרמו למשפחה שלי לבכות
אני צועק לכם הצילו כי גם לי יש זכויות
נמאס לי כל הזמן לראות את אותם הדמויות
שעשו לי צלקות מבטיח שהם חיות
פזמון :
לפני שמונה שנים עברתי את הגבול
הספקתם כבר לשכוח אני בתסכול
אין בי ת'כוחות צריך דחוף טיפול
שעברתי את הגדר נהייתי קצת חבול
בלילות קשה להירדם שאני כבול
הארוחות שהם נותנים לי פה קשות לעיכול
בנוסף אני מקבל פה וואחד זלזול
אז תפתחו לי את הכלוב שאני בו נעול
ליאור נגה :
צעד אחרי צעד צהל לא עצר
קפץ את הגדר התיק שלו לא עבר
הנחה רווחת על הצבע עור
אמרו הוא מסתנן הוא בטח לא יחזור
שהתגלה דבר הם אמרו לשתוק
אל תרעישו מסביב זה רק עלול לדפוק
ניצלו את התמימות ברוע לב
לא חשבו בכלל על כמה זה כואב
הוא עוד גבר מלא צער במצב קיצון
תוצר של כל הפער חלק מהצאן
אם הוא חלק מהצאן אז למה הוא לא כאן
כי הרועים אינם רואים שאתה לא לבן
אלפי ימים הפכו לשמונה במספר
כל הזמן הזה ואיכשהו אתה לא נספר
מתים לראות תמונה שלך חוזר
עם כל הזמן הזה בטח ת'אומר
פזמון :
לפני שמונה שנים עברתי את הגבול
הספקתם כבר לשכוח אני בתסכול
אין בי תכוחות צריך דחוף טיפול
שעברתי תגדר נהייתי קצת חבול
בלילות קשה להירדם שאני כבול
הארוחות שהם נותנים לי פה קשות לעיכול
בנוסף אני מקבל פה וואחד זלזול
אז תפתחו לי את הכלוב שאני בו נעול